ונתחיל מכמה דברים שכדאי לדעת שקדים ואגוזים:
האגוזים נחשבים מזון מרוכז. הם עשירים במינרלים, ויטמינים, סיבים, חלבון ו.. (הרבה) שומנים טובים.
הם מכילים עד 75% שומן, בעיקר בלתי רווי, מה שאומר שאגוזים מקולפים יכולים להתחמצן מאוד מהר.
הקליפה מגנה גם מפני חומרים כימיים וגם מפני עובש. לאגוזים יש נטייה לפתח עובש בשם אפלוטקסין, המפריש סוגי רעלנים. הבוטנים רגישים במיוחד לעובש הזה, אבל גם אגוזי מלך, לוז ומקדמיה.
רצוי לקנות אגוזים בקליפתם, ואם לא ניתן להשיג, כדאי לשמור אותם באריזה סגורה במקפיא.
הקפאה לא פוגעת בערכים התזונתיים. בגלל אחוז השומנים הגבוה, הם לא ממש קופאים.
אם האגוזים קפאו, סימן שהשומן שלהן מחומצן.
אם יש קצת עובש על האגוזים, ההקפאה מונעת את ההתפתחות שלו.
אם אין מקום במקפיא, נאחסן במקרר.
אם האגוזים קלים במשקל, כנראה שהם אינם טריים.
אם בפנים האגוזים פחות לבנים, כנראה שהם אינם טריים.
אם האגוזים מפוררים או מצופים במין אבקה, כנראה שהם אינם טריים .
קלייה כמו גם חשיפה לחום, אוויר או אור מחמצנת את האגוזים ופוגעת בחלק מהרכיבים התזונתיים.
לא צריך לפחד מהשומנים הרבים שבאגוזים, הגוף יודע לנצל אותם לאנרגיה. רוב ההשמנה מגיעה מפחמימות שהופכות לשומן.
הגוף שלנו זקוק לשומנים הטובים לתפקודיו הרבים, בהם גם שמירה על בריאות העור, השיער והציפורניים.
רצוי לשלב אגוזים עם אכילת פירות, כדי למתן את קצב כניסת הסוכר לדם.
אז מה יש לנו:
שקדים
השקדים מכילים הרבה מגנזיום, סידן, ויטמין B2, ויטמין E וביוטין.
הם מקלים על צרבת, שומרים על בריאות הלב ותורמים לחיזוק העצמות.
מהווים מקור טוב לחלבון (אבל לא מלא).
צריכת שקדים גורמת לתגובה בסיסית בגוף (שזה טוב לנו).
וממשפחת האגוזים:
אגוזי קשיו
אגוזי הקשיו מכילים הרבה ברזל, אבץ, סלניום ומגנזיום.
הם עוזרים לחיזוק הזיכרון, שומרים על בריאות הלב ותורמים לאיזון לחץ הדם.
אבל:
*הם מהאגוזים החומציים ביותר (כשהדם חומצי, יש נטייה לפתח יותר בעיות בריאותיות).
*נוטות להצטבר עליהם פטריות שמפרישות רעלנים.
*יש להם קליפה כפולה שמכילה שרף שמכיל חומר רעיל. בתהליך הסרת הקליפה משלבים חומרים כימיים ומשתמשים בטמפרטורות גבוהות, שמחמצנות את חומצות השומן שלהם.
אגוזי מלך
עשירים במגנזיום, נחושת, מנגן, אבץ וזרחן וויטמיני B.
מכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 וביחס טוב.
מעלים HDL ומורידים LDL, לכן מומלצים למחלות לב וכלי דם.
הם גם עוזרים לאיזון רמת הסוכר בדם.
גורמים לתגובה חומצית בגוף.
אגוזי פקאן
עשירים באשלגן, אבץ, מגנזיום, סלניום, ויטמיני B במיוחד B2.
מהווים מקור מצוין לחומצת שומן מסוג אומגה 9.
תורמים להורדת לחץ דם ורמות כולסטרול.
שומרים על המוח ועוזרים במניעת אלצהיימר.
אגוזי אילסר (לוז)
עשירים בחלבון, ברזל, ויטמין E וסיבים תזונתיים.
מכילים גם זרחן, אשלגן וסידן.
מסייעים במניעת מחלות לב וכלי דם, מחזקים את מערכת החיסון, שומרים על המוח, ועוזרים בהורדת כולסטרול.
אגוזי מקדמיה
עשירים בברזל, סידן, זרחן וויטמין B1.
עשירים בחומצת שומן מסוג אומגה 7, שעוזרת בהורדת כולסטרול וטריגליצרידים.
עוזרים במניעת נשירת שיער, שומרים על בריאות העור,
תורמים לאיזון רמות הכולסטרול ולחץ הדם, ומחזקים את העצמות.
מבין האגוזים, מכילים הכי הרבה שומנים. ולא מומלץ לאכול יותר מארבעה ביום.
בוטנים
(שהם בכלל קטניות..)
מכילים ויטמיני B1, B2, B3, B6 חומצה פולית ומינרלים כמו אבץ, אשלגן, זרחן, מגנזיום, נחושת, סידן.
עשירים בנוגדי חמצון וסיבים תזונתיים.
תורמים לאיזון רמת הסוכר ועוזרים לריכוז והזיכרון.
אבל:
הבוטנים רגישים במיוחד לרעלן בשם אפלוטקסין, הנחשב לאחד החומרים המסרטנים במיוחד.
לכן דווקא את הבוטנים כן מומלץ לקלות (אבל לא בטמפרטורות גבוהות במיוחד) או לחלוט אותם.
בחמאות הבוטנים שכ"כ טעים לנו לאכול, ידוע כי יש אחוז מסוים של אפלוטקסין (אומנם זה ברמות שמאושרות ע"י ה FDA, אבל ..).
אגוזי ברזיל
עשירים במיוחד בסלניום, המשמש חומר גלם לייצור נוגדי חמצון, מגן מפני סרטן ומחלות קשות, ונדרש לתפקוד תקין של בלוטת התריס.
כ 50% מהאגוזים בכלל מגיעים מבוליביה ולא מברזיל.
יחסית לאגוזים אחרים, יש להם יותר חומצות שומן רוויות.
עוזרים בהורדת הכולסטרול ובהפחתת סיכון למחלות לב.
מומלץ לאכול עד 3 אגוזים ביום.
פיסטוקים
עשירים במנגן, זרחן, ברזל ונחושת. וויטמינים בעיקר ויטמין B1, ויטמין B3, ויטמין A.
נוטים להתחמצן מהר, כי קליפתם פתוחה.
מכילים פחות שומנים מרוב האגוזים האחרים.
עוזרים בהורדת הכולסטרול ורמת הסוכר, ושומרים על הלב.
גורמים לתגובה בסיסית בגוף (שלא כמו שאר האגוזים).
