בכל צמח יש בלוטת ריח שמכילה נוזל, זהו השמן האתרי - תמצית הריח. הוא נקרא שמן כי הוא מתקשר לשמן ולא למים.
תפקידי השמן בצמח:
1. רבייה. לפני הקמילה, הצמח משחרר ריח מגרה כדי למשוך אליו חרקים, העוזרים לצמח להתרבות.
2. טיפול ושיקום. כשצמח נפצע, השמן האתרי מגיע למקום הפציעה ודואג לטיפול ושיקום הצמח.
3. הגנה מפני וירוסים, חיידקים, פטריות ופרזיטים.
4. חילוף חומרים. אחרי הפוטוסינתזה, גם לשמן האתרי יש חלק בהתפתחות הנוספת של הצמח.
5. הישרדות. עוזר לצמח לשרוד בתנאי מזג אוויר קשים. למשל, במקומות מדבריים, השמן האתרי דואג שהצמח לא יאבד מים.
ואצלנו,
כבר לפני אלפי שנים למדו בני האדם להשתמש בשמנים האתרים לטיפול ולטיפוח הגוף.
השמנים מופקים מחלקי הצמח השונים: פרחים, עלים, שורשים, שרף..
השמן מגיע לגוף שלנו או ע"י הרחה: מגיע לרצפטורים של המוח, או דרך העור: חודר למערכות הגוף ויוצא משם כמו שנכנס (לא מתפרק בגוף). ניתן להשתמש בשמנים האתרים בשאיפה אדים, שמן עיסוי, אמבטיה, מבערים, נרות... כיוון שהשמנים האתרים מאוד מרוכזים, משתמשים במספר טיפות בלבד, ולא ניתן להשתמש בהם ישירות על העור (למעט הלבנדר), מוהלים את השמנים בשמני נשא (נושאים את השמן האתרי), אלו יהיו שמנים מכבישה קרה או מיצוי בשמן של צמחים מסוימים, כמו קלנדולה, ארניקה או היפריקום. בקוסמטיקה הטבעית, השמנים האתרים, מעבר לסגולות הריפוי שלהם, עוזרים לשאר החומרים לחדור לעור ואף מהווים חומר משמר.
ישנם כמה מצבים בהם לא נשתמש בשמנים אתרים:
1. בזמן טיפול כימותרפיה.
2. בזמן טיפול בסטרואידים.
3. בזמן טיפולי פוריות וקבלת הורמונים לשם השגת הריון.
4. בזמן הריון (רק שמנים ספציפיים).
5. בזמן טיפול ברואקוטן (ויטמין Aׂ).
