במערכת העיכול שלנו מתקיימים להם טריליונים של חיידקים. חלקם ידידותיים (פרוביוטיים) וחלקם פחות. גם אלו שפחות ידידותיים לנו, לא בהכרח ייחשבו לפתוגנים (אלה שגורמים למחלות) וגם הנוכחות שלהם לא תעיד על מחלה או בעיה מסוימת.
אוכלוסיה תקינה של חיידקי מעיים מכילה כ - 15% חיידקים פתוגנים וחשוב לשמור על איזון בין החיידקים הפתוגנים לחיידקים הפרוביוטיים.
החיידקים הפרוביוטיים שומרים ומשפיעים על מערכות הגוף, בפרט מערכת העיכול ומערכת החיסון:
הם מפרישים אנזימי עיכול ומייצרים חומציות, מה שעוזר בפירוק המזון.
מתסיסים סוכרים ומפרקים חלבונים ושומנים וגם כולסטרול.
משפרים ספיגה של מינרלים כמו סידן, מגנזיום וברזל.
משתתפים בייצורם ובספיגתם של ויטמינים ממשפחת B, לרבות B12 וויטמין K.
החיידקים הפרוביוטיים מגנים מפני פתוגנים שמנסים לפלוש לגוף שלנו. הם מייצרים חומרים דמויי אנטיביוטיקה ומפרישים חומרים נוספים אשר מונעים מחיידקים מזיקים, פטריות ופרזיטים שונים לגדול ולשגשג.
יש להם תפקיד חשוב במנגנון ההפעלה של התאים הלבנים.
הם מגנים עלינו מפני אלרגיות, דלקות, ועוזרים במניעת סרטן.
>>> כך שאם לא יישמר האיזון, ניתקל בבעיות עיכול שונות כמו כיבים, דלקות, גזים, מעיים דליפים. ונראה ירידה בתפקוד מערכת החיסון, פחות הגנה מפני אלרגיות, מפני זיהומים וכדומה.
לכן חשוב להקפיד על תזונה נכונה העשירה בסיבים תזונתיים שמעודדת את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים ולהוריד מזון עתיר שומן ודל בסיבים.
נוכל למצוא חיידקים פרוביוטיים במזונות מותססים כמו כרוב כבוש, מיסו (פולי סויה מותססים עם דגן כלשהו ופטריית קוג'י) וטמפה (פולי סויה שמותססים גם הם עם פטרייה).
יש לזכור שהחום הורג את החיידקים הפרוביוטיים, כך שלא לבשל אותם בחום גבוה.
כמו כן, אספרגוס, שום, בצל, כרישה, ארטישוק ירושלמי ובטטה מכילים סוכרים/סיבים שאינם מתעכלים, ואלו מעודדים התפתחות והתרבות של החיידקים הפרוביוטיים (מה שנקרא פרהביוטיקה).
ואיך אפשר בלי כמה מילים על אנטיביוטיקה...
תרופה אנטיביוטית מחסלת את החיידקים שגרמו למחלה, אך מחסלת גם את החיידקים הפרוביוטייים. לכן חשוב לקחת תוסף פרוביוטיקה אחרי כל טיפול באנטיביוטיקה.
